המסע המקצועי שלי

היום אני יודעת שהתחנה הראשונה, בה נזרעו אצלי זרעי התשוקה למקצוע, הייתה כבר בגיל 16 כשהתחלתי להדריך את קבוצת 'אורנים' בנוער העובד. שם עשיתי את צעדי הראשונים (והלא מודעים) במסעי המקצועי.

 

אבל התאהבות לבדה לא מספיקה וצריך לבסס את התשוקה עם ידע. אז המשכתי לתחנה הבאה וסיימתי בהצטיינות תואר שני (M.A) בפסיכולוגיה ארגונית באוניברסיטת חיפה. בתיזה שלי עסקתי במנהיגות מעצבת והשפעתה על מונהגים. בתחנה זו, הבנתי כמה עוצמה והשפעה יש למנהיגות וכמה חשוב לקדם מנהיגות ערכית וחברתית בכל קבוצה וארגון.

 

במסעות ניתן לראות את הדרך שעברנו רק בפרספקטיבה של מבט לאחור. היום אני יודעת שהתחנה השלישית הייתה המשך טבעי ומשמעותי של המסע... הגעתי לביסל"מ (בית ספר לפיתוח מנהיגות) בצה"ל. שם הובלתי מפקדים וצוותים להבנת המשימה המנהיגותית שלהם בתרבות פיקודית-הירארכית. אלו היו 4 שנים משמעותיות, בהן התיאוריה (מהלימודים) פגשו את הפרקטיקה, בהן נתתי את כולי וגם קיבלתי המון בחזרה.

 

ב-15 השנים האחרונות, אני יועצת עצמאית שנודדת בין ארגונים אזרחיים שונים (עסקיים, חברתיים, ממשלתיים וכד'). אני מלווה מנכ"לים ומנכ"ליות, מנהלים ומנהלות, להובלת הארגון והצוות מתוך הבנה עמוקה של התפקיד והאישיות שלהם. אני מסייעת לארגון לפתח תשתיות ניהול ומנהיגות ברמות הצוות, הדרג וההנהלה.

 

ב-5 השנים האחרונות אני חברה בעמותת 'אופק' שעוסקת ביחסי קבוצות ובתהליכים מודעים ולא מודעים שמתחוללים בין קבוצות (Group Relations). במסגרת זו אני משמשת כיועצת בכנסים בינלאומיים שונים.

 

לשמחתי, עוד לא הגעתי לתחנה האחרונה... אני ממשיכה במסע, לומדת ומתפתחת.